שאלות ותשובות

ברוב המקרים אין צורך בידע בפיתוח וכתיבת קוד. הבודק לומד את תיפקודי המערכת דרך מסמכים מפורטים המתארים אותה. יחד עם זאת, במקרים מאוד חריגים, ידע בפיתוח יכול לעזור, אבל גם במקרים כאלו, חוסר הידע איננו גורע מהיכולת של הבודק לבצע את עבודתו בצורה טובה.

ראשית, מה זה ISTQB? ISTQB  היא הסמכה בינלאומית של בודק תוכנה, והיא ניתנת בשלוש רמות:  רמה בסיסית, רמה מתקדמת ורמת מומחה.  המבחן לרמה הבסיסית כולל 40 שאלות בסגנון אמריקאי עליהן יש לענות ב- 60 דקות.  בארץ, הארגון האחראי למבחנים האלו נקרא ITCB.

בשוק הישראלי, רק חברות בודדות דורשות שהבודקים שלה יוסמכו על-ידי ISTQB.

ארגון ISTQB  ממליץ, שכדאי לגשת למבחן הבסיס רק אחרי שהבודק צבר לפחות 6 חודשי ניסיון בעבודה כבודק תוכנה.

הדרישה לבודקי תוכנה רק הולכת וגוברת.  מערכות תוכנה ממלאות יותר ויותר חלקים בחיינו – אם אלה מערכות (אפליקציות) בנייד, רכיבי תוכנה במכונית, מיכשור רפואי המופעל על-ידי תוכנות, מערכות הבנקים, חברות הביטוח, משרדי הממשלה ועוד ועוד.  וככל שנוספות מערכות תוכנה לשימוש, כך גובר גם הצורך בבודקים שיבטיחו שהמערכות האלו יעבדו כראוי.

כמו בכל מקצוע –  מציאת מקום העבודה הראשון זה אתגרי יותר.  יחד עם זאת – ארגונים רבים אוהבים לשלב בודקים מנוסים עם בודקים חדשים משתי סיבות: בודק חדש איננו “נעול” בשיטת עבודה מסויימת, וקל לו יותר ללמוד את צורת העבודה בארגון, שנית, בודק חדש, כמקובל,  מרוויח פחות מבודק מנוסה.

בגדול – התשובה היא “לא”, אבל אני חייבת להיות לגמרי כנה ולכן אפרט יותר:  חברות היי-טק קטנות-בינוניות נוטות להעסיק אנשים צעירים, אבל חברות היי-טק גדולות יותר, או חברות שאינן היי-טק אבל כוללות מחלקות פיתוח ובדיקות תוכנה (רוב החברות בשוק, למעשה, כמו – בנקים, חברות ביטוח, משרדי ממשלה ועוד ועוד) שם הגיל איננו פרמטר כמעט בכלל.

כמובן שכל חברה עורכת ראיונות עבודה בצורה שונה:  יש חברות שרק מנהלות שיחה עם המועמד, יש כאלה שמנהלות מספר שיחות עם מספר אנשים בחברה וזה יכול להתפרש על מספר ימים.  יש חברות שדורשות מהמועמדים לעבור מבחנים ויש כאלה שגם עורכות מספר ראיונות, וגם דורשות מהמועמדים לעבור מבחן אחד או יותר.  כל חברה והשיטה שלה.

ההמלצה שלי היא, שאם נקבע לכם תאריך לראיון עבודה בחברה כל שהיא, חפשו בגוגל “ראיון עבודה כבודק תוכנה בחברה XXX”. כמעט תמיד יש מידע שפורסם על ידי אנשים שעברו ראיונות בחברה הזאת.  זה יעזור לכם להתכונן גם מבחינה מקצועית, אבל חשוב לא פחות – גם מבחינה נפשית.

בודק התוכנה חייב להיות בהחלט אדם מיוחד שמכיל בתוכו כמה תכונות שנראות כאילו הן מנוגדות:  הוא צריך להיות אדם עם ראייה מערכתית אבל גם עם תשומת לב לפרטים הקטנים.   צריך לדעת לעבוד בשיתוף עם אנשים אחרים, לדעת לחקור ולשאול הרבה שאלות – ויחד עם זאת גם לדעת איך ללמוד לבד.  לעבוד בצורה שיטתית אבל גם להיות מאוד יצירתי.

אולי נשמע מורכב, אבל זה רק מצביע על הייחודיות של המקצוע !!!

זה דורש מאמץ נוסף בחיפושים. הרבה יותר קל למצוא עבודה במשרה מלאה. בכדי למצוא עבודה חלקית תצטרכו לעשות חיפושים יותר מעמיקים, או להסתפק במשרות סטודנט שהן לפי שעה.

כמו בכל מערך עבודה, גם כאן יש היררכיה, תלוי בגודל הארגון, ולכן, מתפקיד בודק תוכנה אפשר להתקדם בשני ערוצים שונים:    בערוץ הגדרת התפקיד – לראש צוות של כמה בודקים, ולמנהל פרויקטים שאחראי על כמה ראשי צוותים.  ערוץ התפתחות אחר הוא הערוץ המקצועי:  מאחר ועולם ההיי-טק מתפתח מהר ודורש התמחויות, אפשר לפתח מומחיות:  בבדיקות אוטומטיות, בבדיקות סלולר, בבדיקות עומסים וביצועים וכד’.

עבודת הבודק מתחלקת לשני חלקים מרכזיים:  תכנון הבדיקות וביצוע הבדיקות.

בדיקות אוטומטיות הן דרך יעילה לביצוע בדיקות מאוד ספציפיות, ובעיקר בדיקות שחוזרות על עצמן הרבה פעמים או בדיקות שנדרש לבצע אותן על מגוון של פרמטרים. 

אבל הבסיס לכל הבדיקות  – זו המתודולוגיה הבסיסית אותה כולם חייבים להכיר בכדי לדעת איך לתכנן בדיקות חכמות ויעילות.

אגב, לא כל ארגון משתמש בבדיקות אוטומטיות, ואצל אלו שכן מבצעים בדיקות אוטומטיות, הן אף פעם  לא מכסות את כל הבדיקות הנדרשות, אבל בהחלט מהוות חלק חשוב בבדיקת מערכת תוכנה.

כך שהתשובה לשאלה היא – לא.  בכדי להיות בודק טוב, ולחשוב כמו בודק, צריך ללמוד מתודולוגיה ולהתאמן הרבה.  אוטומציה זו התמחות שעם הזמן תוכלו לעשות, אם זה יעניין אתכם, ובדרך כלל מומלץ ללמוד אוטומציה אחרי שצברתם ניסיון כבודקים ידניים.

עבודת הבודק ברובה היא עבודה משרדית מול מחשב, אבל עם הרבה תקשורת מול אנשים בתפקידים שונים – פרט למנהלים, עובדים קרוב גם למפתחים, עובדים מול מנהלי מוצר, לפעמים גם עם לקוחות. במקביל, זו יכולה גם להיות עבודה עצמאית מאוד, בה תדרשו ללמוד לבד ולפתור לבד את הבעיות בהן אתם נתקלים.

בכנות, אני לא יודעת לענות תשובה עם הוכחה. אני רק יכולה להפעיל את ההיגיון שלי. אז הנה זה:

בכיתה של קורס פרונטלי יש  15-25  תלמידים בערך, נכון? יש להניח שחלקם יהיו תלמידים נפלאים ומצטיינים, חלקם לא כל כך וכל היתר באמצע.  הנחה הגיונית, נכון?

וכשהתלמידים מסיימים את הקורס, האם בדיוק אז תוכל המכללה לקשר את כל התלמידים ל- 15-25 משרות זמינות בשוק?  לא הגיוני לי משתי סיבות:

אחת, אין סיכוי שאיזו שהיא מכללה מקושרת לכל כך הרבה חברות וארגונים בשוק.  מדובר באלפים!!!

סיבה שנייה, מה עם התלמידים הפחות מצטיינים? מה האינטרס של המכללה למצוא להם עבודה?

קורסים פרונטליים מפרסמים את שעות הלימוד הכלולים בקורסים שלהם, כי הקורסים מוגדרים מראש בימים ושעות. אבל חייבים להביא בחשבון שבקורס פרונטלי, המדריך מלמד 15-25 תלמידים במקביל, עונה על השאלות של כולם, עוזר לכולם בתרגילים וכו’.  ולכן קצב הלימוד הוא כמעט כמו הקצב של התלמיד האיטי ביותר.

לעומת זאת, בקורס של QA-Online כל תלמיד עובד בקצב שלו, ומקבל תמיכה ועזרה אישית של המדריך.

כך שמאוד קשה להשוות את שעות הלימוד בין שני סוגי הקורסים.  

אומר רק, שמבחינת התוכן, הקורס כאן מקביל בערך ל- 300 שעות בקורס פרונטלי